קרני כסף בהירות

שולחת הלבנה בליל פריחות,

אור עדין מלטף ניצנים,

פרחים מתהווים באור כסוף

וניחוחם סביב כפרפרים מרפרפים,

 

כמהה לאור בוקר זהוב,

עולם ומלואו זוהר,

ליבי מתרונן

ואהבת-אל בי נוגנת.

 

האביב מרחיב ליבי,

לעולם אינו מכזיבני,

והעולם?

סובב, סובב,

אביב, קיץ,

סתיו, חורף, אביב...

 

ואנו? אנא באנו?

הכל ניתן לנו,

אך מגדל בבל בנינו

למולך סגדנו.

 

פסח האביב עלינו,

שמיטת-אביב בליבנו.

איכה, איכה נפלו ילדינו,

שבויים, מעונים...

דמי אחינו מהאדמה זועקים!

אבוי לנו שכך אביבנו,

אביב לא לנו.

 

תפילת אביב אשא במעשיי, ברצוני,

שהאביב ישוב אלינו,

שקרני הכסף הזכות

ילטפו שוב את לבבותנו

ושחום השמש יזהיב שנית.