top of page
רקע פתיח.png

אנתרופוסופיה בעת החדשה

px.jpg

שישי אנתרופוסופי

קהילת 'שישי אנתרופוסופי'

ביום שישי, 13.8.21, יצאה לדרך קהילת 'שישי אנתרופוסופי', בהובלת צוות מארגן של חברים מענף ירושלים. את הרעיון הגתה שרה סדן ז"ל, לפני כ-3 שנים: לחברים הרבים בינינו  שפנויים בערבי שבתות וחגים משפחתיים, שרה חשבה שיהיה נכון שנתארגן ונערוך יחד ארוחות שבת וחג, לבביים, חברתיים, ואנתרופוסופיים.
במפגשי יום שישי של הקהילה, אנחנו שרים מעט ביחד, קוראים שירה, לומדים קצת אנתרופוסופיה. לאחר מכן מתקיימת ארוחת שישי, בה אנו משוחחים באופן חופשי על התנסויות מעניינות מהחיים ומהמקצוע, לאור השקפת החיים האנתרופוסופית המשותפת. 
בקיצור אנו ממשיכים בטיפוח הניצן הקהילתי לקראת העתיד.
לפניכם פירוט המפגשים שהתקיימו:

קו4.png
לחברי קהילת שישי אנתרופוסופי
לוח שנה - תמונת כריכה.jpg

יש ללחוץ על התמונה לפתיחת לוח השנה ולהורדתו

המפגש הקהילתי "שישי אנתרופוסופי" שהגתה שרה סדן,

מתקיים כבר 18 חודשים, חי ונושם נשימות ארוכות, 

נשימות של קהילה נולדת ברוח ...

היופי והרעות שלנו במפגשים - פוגשים בליווי הרוחני שאנו זוכים לו, וביחד זו חגיגה קיומית של רעות, אהבת חינם וקשר לעולם הרוח.

לכבוד "חי" החודשים, הוצאנו, שלחנו וחילקנו לוח שנה המאפשר לתכנן למי שירצה בכך, להתארגן להגעה למפגשים בהתאם לנסיבות חייו.

הכל פתוח להצעות: 
לנושאים להעביר, למרצים, לאמנים ולמארחים.
נשמח לקבל הצעות מרעננות ... 
חלק כבר התקבלו ...

בנוסף אנו בדרך לחוברת מתכוני "שישי אנתרופוסופי" ... ומי יודע מה עוד ...

"השמיים אינם הגבול ... הם ההתחלה של ההמשך ... "  


מור דרכי 
10.12.22

קו4.png

תקציר ההרצאה -

פרק אחרון בספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר.

הרצאה זו קשורה בעיקר להרצאה 7 (הרצאה 7 ניתנה בכנס בשטוטגרט, בהרצאה 10 שטיינר, לאחר שחזר לדורנך מדווח על אותה ההרצאה עם הסברים נוספים). 

נושאי ההרצאה:


א. שלושה מצבי תודעה:


1. תודעת חלום
2. תודעת ערות המתאימה למציאות היומיומית.       
    אפשר לכנותה "תודעה פיקחית"
3. תודעה שתואמת להבנת המציאות הרוחית. אפשר
    לכנותה "תודעה של חכמה"


ב. נושא המתנגדים לאנתרופוסופיה.


ג. השילוב בין הזרמים השונים בתנועה האנתרופוסופית.

תקציר והנחיית ההרצאה: אביבה חיים

מפגש 19 - 13.1.23.png
קו4.png

תקציר ההרצאה -

פרק 8 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר. 


"עידן נפש התודעה שהחל  בראשית המאה ה-15 וחודר בהדרגה למרכז הבמה, מתדפק על נפשות אנוש בעוצמה ובדחיפות הולכות וגוברות". 

בהרצאה זו שטיינר מתאר את הדחף של האדם המודרני לחוש עצמו כאישיות נבדלת, ומאידך, הדחף למצוא וליצור קהילות רוחניות שבהן המגע עם האדם האחר, יביא את האינדיבידואל להתעוררות לאלמנט הרוחני הטהור הקיים בקוסמוס ובבני אדם".

בפרק זה שטיינר מסביר כיצד מענה מסוים ליצירת הקהילה החדשה, ניתן באמצעות הפולחן, לאנשים שיש להם זיקה לדבר, דרך היוזמה של  "התנועה להתחדשות דתית". 

שטיינר גם מסביר את  מאפייניה ומגבלותיה של התנועה להתחדשות דתית,  ואת ההבדל בין יוזמה זו לבין הקמת קהילה אנתרופוסופית.

תקציר והנחיית ההרצאה: מיכל פרי

הזמנה ל- 9.12.22.jpg
קו4.png
הזמנה - שישי 17 - 11.11.22.jpg

בחלונות הגתאנום עיצב שטיינר את הרוחי אל תוך יציקות זכוכית שיכלו לתת מעט מהרושם כיצד הדברים מתעצבים באתר העולם ונצבעים באסטרלי של העולם.
וכך כל דמות שנחרטה שם מצביעה על העיצוב הנכון הנכון של הדמות הרוחית שעלינו לפגוש שם
.

 

מור דרכי
5.11.22

קו4.png
שישי אנתרופוסופי 16 - 21.10.22.jpg

במפגש עסקנו בנושא"אדם בקהילה", בהנחיית
יובל אלעד.

אפיינו יחד את האלמנטים הרוחניים, הכלכליים והפוליטיים שקיימים בכל קהילה.
דיברנו על האינדיווידואל בקהילה והשתייכותו לכל אחד מהמרחבים. 
למה זקוק האדם על מנת להתפתח בצורה מיטיבה.
למה זקוקה הקהילה על מנת להתפתח בצורה מיטיבה.

את פנינו קיבלה השקיעה המרהיבה בשדה נחמיה:

שקיעה בשדה נחמיה.jfif
קו4.png
הזמנה - שישי 15 - 9.9.22.jpg
שישי אנתרופוסופי ה-15.jfif

תמצית הלימוד שלנו בהתכנסות בחוף הים:

 

הישויות האלמנטריות
הישויות האלמנטריות הן הישויות המבצעות את הפעילויות השוזרות בין האלמנטים: אויר  מים, אש ויבשה.
הן מאפשרות לצמחים לגדול מאלמנט המוצק הזרעון, לאלמנט האתרי בעזרת אלמנט המים,  מעוררות אותם לגדילה, ובעוברם לחסות האור נמסרים הצמחים לטיפוחם של ישויות האויר.
גם בספרת החיות ממלאות הישויות האלמנטריות תפקידים שונים של הנחיית הקבוצות בהסתובבותם באדמה, ולבני האדם הם מטפחים את הסביבה ומנסים גם לפנות במסרים אל תשוקותיו ולעדנן כפי שזה מופיע רבות באגדות, למשל הטרנספורמציה בין נסיך נסיכה וצפרדע, הגמד הבוחן בבת הטוחן וכו'.
היום אנו באנו לשדה שלהם לחוות ולהוקיר את פעילותם המבורכת.

קו4.png
מפגש  14- 12.8.22.jpg

תמצית הרצאתו של אלישע אבשלום - חלק שני

תורת האבולוציה באמצעות ברירה טבעית של דארוין הגיעה למבוי סתום פעמיים: בפעם הראשונה עם גילוי תפקידו של הד.נ.א כקוד לייצור חלבונים ב-1953, ובעיה זו "פתרו" עם רעיון המוטציה האקראית, השנוי במחלוקת, וכבר מזה זמן מוכח כבלתי אפשרי ולא מתאים לעצם טבעה של מערכת ביולוגית, ובפעם השנייה בעשורים האחרונים, כאשר מתברר חוסר האפשרות המוחלט לחשוב בחשיבה האנושית על צורה כלשהי שבה "חומר חסר-חיים הפך לחומר חי". תורת האבולוציה המתבססת על דארוין חייבת למצוא דרך חשיבה כלשהי שתסביר את תחילת החיים (לגירסתה כמובן) מחומר חסר חיים, שכן התיאוריה של הברירה הטבעית לא מסוגלת בשום פנים למצוא הסבר שיתאים לשיטתה. ואם החיים לא החלו עם "ברירה טבעית" אלא עם גורם אחר – יש לנו כל הסיבות להניח שגם המשך האבולוציה התבצע על ידי אותו גורם מסתורי, שהינו, כפי שאנו יודעים, מערכת החוקים הביולוגית או הגוף האתרי כפי שמכנה אותה רודולף שטיינר.

קו4.png
מפגש 13 - 8.7.22.png

תמצית ההרצאה מאת אלישע אבשלום - חלק ראשון

 

כשלים מובנים בתורת האבולוציה הדרוויניסטית לאור המחקרים במיקרו-ביולוגיה בעשורים האחרונים.

מהותו של הד.נ.א בלעדית כצופן, כחומר פיזי הכפוף למערכת החוקים המתמטית ולא הביולוגית.

זרמים במדע שמתייחסים לממצאי המחקר כתואמים להשקפה מטפיזית מחוייבת המציאות, במיוחד בחקר המוח.

הגישה של שטיינר על "היווצרות החיים" בחומר הפיזי.

קו4.png
הזמנה-  10.6.22.jpg

נועם שרון בהרצאתו ב"שישי אנתרופוסופי" הדגים לנו כיצד נפש הפועמת את כוחות הקארמה, הולכת בעקבות החוש הפנימי של הקארמה, תוך חיפוש האמת הפנימית והחיצונית. 
השאיפה העמומה לרוח הובילה אותו במשעולי הדרכים למסע להודו ומשם רכש אמונה, ועם אמונה זאת המשיך לחפש אחר האחר, המוסתר מן העין אך המרווה את הלב. בגישושיו אחר יישומים שונים של האנתרופוסופיה, מצא בסופו של דבר את הדרך כאדם בשל ובוגר את יעדיו כאדם, כאנתרופוסוף, וכאיש קהילה.
ואכן הגיע עד הלום בבשלות ופתיחות קהילתית, וסיפר לנו על מסעיו המרתקים ב"שישי אנתרופוסופי ה-12", שבו הוסיף את נקודת מבטו המעשירה שסיכמה במובן מסויים את שרשרת 12 ההיבטים הנכונים של אותו הדבר ... 
ומצא את ייעודו ב"אדם עולם" ירחון המביא את האינפורמציות על הישומיים האנתרופוסופיים בשטח ומאמרים שונים ומעניינים.
וב"אדם צעיר" עיתון ילדים ססגוני ומבריא ...

קו4.png
שישי אנתרופוסופי אחת-עשרה 13.5.22.jpg

 וּ כְ מ וֹ   חַ לּ וֹ ן   שֶׁ נִּ פְ תַּ ח ,   קֶ רֶ ן   שֶׁ מֶ שׁ   זְ הֻ בָּ ה  
ז וֹ הֶ רֶ ת   מִ בַּ עַ ד   לָ אָ בָ ק

מיהי  אדוות  הלב ?

 

כולנו מכירים את המוטו החברתי של רודולף שטיינר.

האם קהילה יכולה לרפא?

האם מחלה נושאת, מעבר להיבט הפיזי, גם מסר פנימי על החיים?

האם המסר מיועד לא רק לנושא המחלה (או למתמודד עם משבר) אלא גם לאנשים אחרים?

האם יתכן שזו קריאת השכמה ובקשה לשינוי שעד היום לא העזנו לעשות?

"אדוות הלב" מזמינה ראייה חדשה, מאתגרת, של הדרך ממחלה או משבר של היחיד, לשינוי תודעת האנושות. אדם הוא תא בגוף האנושות. כשאנו מבינים שכל פעולה של אדם משפיעה על סביבתו, אנו מתחילים להבין שאין גבולות ברורים בין פנים וחוץ, בין בריא לחולה בין אני ואתה. מחלה או משבר משקפים לאנושות כולה כי היא יצאה מאיזון, וכי עליה להתעורר. להתעורר ולפעול.

קו4.png
שישי אנתרופוסופי העשירי 8.4.22.jpg
ספר לימוד האותיות בערבית.jpg

ספר לימוד האותיות, מאת לנא נסראללה

לנא סיפרה על דרכה אל החינוך האנתרופוסופי-חינוך וולדורף, כאם שחשה את ההתדלדלות של החינוך הרגיל.

היא יצרה קשרים עם אנשי חינוך אנתרופוסופיים והיתה שותפה בפתיחת גן ולדורף הראשון בשפרעם כאמא בהתחלה. המקימים של הגן היו מאזן איוב, אורי עברי וסטפני אלון.

היתה שותפה בהקמת בית הספר ת'מרת אל זייתון בשפרעם ונבחרה להיות המחנכת הראשונה.

כל זאת תוך מסע תהיות אישי רוחני, בין חומר לרוח בין דת לאנתרופוסופיה, בין דתות בין קהילות. כשהחוט המקשר את מסעה הוא לחקור לעומק את מהות האדם השלם הכולל גוף, נפש ורוח, כדי לתת לאדם הגדל מענה הולם למבנה המורכב והעדין הזה שהאל העניק לבני האדם.
 

במסעה זה היא שותלת זרעים משמעותיים של הסתכלות רוחנית אנתרופוסופית בכל מי שנקרה בדרכה.
היא ממשיכה להרחיב את דעת שומעיה בהסתכלות המעמיקה שלה על נפש האדם וצרכיו הרוחניים בעת גדילתו, כתלמיד במסגרות הגנים ובתי הספר ברוח האנתרופוסופיה.

 

לנא רואה בחינוך האנתרופוסופי בסיס לגדל בני אדם אל סובלנות דתית, אישית וקהילתית,

בסיס פורה המאפשר לבני אדם לבנות חיים של שלום.
לנא הינה אישיות רבת השראה גם בתחומי האמנות השונים נגינה, ציור וכתיבה, כישורים שהיא מעמידה לרשות הכלל בתחום החינוך.

בספר שהוציאה ללימוד האותיות בערבית, ברוח החינוך האנתרופוסופי, באים לידי ביטוי כישוריה הרבים.

הספר מומלץ וניתן להשיגו בטלפון והמייל הבאים:

052-8785300    

28lanasama@gmail.com

קו4.png
מפגש תשיעי 11.3.png

אריה בן דוד סקר בהרצאתו את הסכנות האורבות לשלמות הקיום של האדם כאדם בריא בעל גוף נפש ורוח. מול גורמים המסתתרים בקנוניות התאגידיות, השולטות על הזרמות הכספים והמידע העולמיים.

התאגידים למעשה מהווים בסיס לישויות המתנגדות לאבולוציה, השואפות לבלום את התפתחות התודעה ולבלוע כל חלקה טובה בקיומה.

זה נעשה בין השאר על ידי גופים המתחזים למדעיים וכלכליים, על ידי הרעלות מכל הסוגים, הרעלות האדמה והתוצר החקלאי, הרעלות הימים והאוויר, ופגיעה בגוף האדם על ידי תוצרת חקלאית מורעלת מריסוסים, הרעלת התודעה על ידי מידע מומצא, ובנפשו ורוחו על ידי החדרת פחדי שווא על מנת להחדיר לגופו חומרים אנאורגניים סותרי תודעה המשעבדים לשליטה חיצונית מוסווית על התודעה, תחת מסווה של רפואה מתקדמת, המוטה למעשה על ידי חברות תרופות מממנות משאבים.

כנגד זה קמות התארגנויות של בני אדם המייצרים חוות חקלאיות אלטרנטיביות המכינות תחליפים נטולי הרעלות, תשתיות כלכליות כמו השייראיט המכינים בסיס תחליפי לתשלום עבור מסחר כאשר הכלכלות יקרסו, וכן אמצעי תקשורת חלופיים שאינם טורפי צנעת הפרט וחופשו האישי.

קו4.png
הזמנה 11.2.22.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 8 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר. 

 

התרחבות האנתרופוסופיה והישגיה, הצריכו תקשורת עם ערוצי היוזמות החדשות של אותה תקופה, על רקע ניתוק ההבנה הבינאישית בינם לבין ותיקי האנתרופוסופיה.
בשטוטגרט התממש הפער הזה ששטיינר טרח רבות לגשר בין החברים שם לבין המרכז בדורנך.

הזכיר מצבים של יוזמות שנבעו מתובנות האנתרופוסופיה, אך למעשה התעלמו ממעיין מדע הרוח האנתרופוסופי.

ומחוץ לאנתרופוסופיה מוסדות החינוך המקובלים לא ענו על הצרכים של בני הדור החדש וגאונים כמו גתה ורנטגן ואחרים נפלטו מהם החוצה.
מתאר באירוניה איך גאונים נפלטים ממערכות חינוך מנוונות, וזה גם הסביר את אימפולס חינוך וולדורף.

הכל אצל שטיינר נייד וחי, והוא מסביר לאנתרופוסופים שגם המבנים האירגוניים שמנהלים יישומי רעיונות אנתרופוסופיים, חייבים לזרום ולא להתקבע.

 

תקציר והנחיית ההרצאה: נחמה סדן

קו4.png
תמונה2.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 7 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר. 

 

אלו הנושאים שתהיה להם התייחסות בהרצאה זו.

1. חמישה מצבי תודעה: 3 "בריאים", 2 "חולים" ו"התרופה" להם.

2. הלוך הנפש הראוי למצב התודעה הגבוה, והתנאים למחקר הרוח.

3. חוקר הרוח והאחריות של אנשי החברה האנתרופוסופית כלפי החברה.

4. ההבחנה בין החברה האנתרופוסופית לתנועה האנתרופוסופית.

5. ההבדל בין האופן שבו מתנהלת החברה האנתרופוסופית לחברות רוחניות אחרות.

6. אופן צמיחת האנתרופוסופיה: שטיינר נתן מחזורי הרצאות בתחומים שונים, לפי בקשת אנשי המקצוע השונים שהצטרפו לחברה.

7. ה"מדע" הממוסד והאנתרופוסופיה. הצורך בהיוולדות מחודשת של המדע הממוסד דרך האנתרופוסופיה.

8. דמותו של שטיינר כפי שמשתקפת מההרצאה.

 

תקציר והנחיית ההרצאה: לב אוהב

קו4.png
הזמנה 17.12.21.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 6 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר

ר' שטיינר מציין בכאב שלאחר אובדן הגתאנום הראשון, עלינו לבנות לו מצבת זיכרון בליבנו.

שטיינר סוקר מצבי התעוררות שונים בחיי אדם: משינה לחלום: מחלום ליקיצה לסביבה הפיסית, לטבע, והתעוררות לבני אדם.

הבנה אמיתית של האנתרופוסופיה מתרחשת כאשר אנו מתעוררים במפגש עם היסוד הנפשי-רוחי של אחינו בני-האדם.

התעוררות לקהילה, והבנת הרוח האנתרופוסופית, צומחות במפגש הנפשי-רוחי עם אחינו בני-האדם. וכשאנו מרוממים ברגש את התנסויותינו בעולם הפיסי, הם קמות אז לתחייה ברגש וברצון הנכונים. אלו המצבים המאפשרים לרוח הקהילה האמיתית לרדת אל המקום שבו עובדים. זאת בשונה מפולחן דתי שהוא הורדת עולם הרוח אל האדמה בהצגתו בפולחן הנכון.

הנחיית ההרצאה: אביטל ברקת

קו4.png
הזמנה ל 12.11.21.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 4 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר

בהרצאה זו שטיינר מכריז שידון בהיבטים הארגוניים וההתפתחותיים של החברה האנתרופוסופית. הדבר אמור היה לסייע לקהל שומעיו, ולהוות הכנה למפגש נציגים, שעתיד היה להתקיים, קרוב למועד הרצאה זו, אבל בעיקר, אמור היה לסייע לקהל השומעים (אז וגם היום) כידיעה עצמית. 

שטיינר משרטט את המלכודת הצפויה לאנתרופוסוף, החש זרות וניכור מנסיבות חיי התרבות והמעשה של תקופתו, דבר הדוחף אותו, ביתר שאת לחברה האנתרופוסופית, בה אנושיותו משוקמת. הבעיה נעוצה בכך שהאנתרופוסוף אינו מצליח לחלץ את רצונו, באופן המאפשר לרוח לחדור את החומר. שטיינר מצביע על כיוון ההיחלצות ממלכודת זו. 

תקציר והנחיית ההרצאה: מיכל פרי

קו4.png
הזמנה 8.10.21.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 3 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר

ההרצאה עוסקת בארגון מחדש של החברה האנתרופוסופית, מטרותיה והדרך הנכונה להצגתה כלפי חוץ, בעקבות התנגדויות רבות שעלו כלפיה ועלולות היו לפגוע בה.

"בדיון אנתרופוסופי חיוני תמיד לפתח גישה נפשית מסוימת, לא רק לצייר תמונת עולם שונה מזו המקובלת בדרך כלל". זאת ע"י חשיבה פעילה, אשר מהותה והדרך להגיע אליה מתוארות בחלקה הראשון של ההרצאה.

בהמשך, בניסיון לשפר את מצב הדברים בחברה האנתרופוסופית, מאופיינים שלושת השלבים הראשונים של החברה - הקשיים, הנושאים בהם נדרש היה להתמקד ולתקן, ומה הייתה מטרתם. 

תקציר והנחיית ההרצאה: דנה בר

קו4.png
מפגש 3.jpg

תקציר ההרצאה -

פרק 2 מהספר "להתעורר בקהילה" מאת רודולף שטיינר

הערה לפתיחה: חשוב לי לומר בפתיחה ששטיינר אינו קורא לסדרת ההרצאות האלה 'להתעורר בקהילה', אלא "בנין קהילות אנתרופוסופיות".

בהרצאה השנייה הזו, שטיינר ממשיך וחותר לעומק כדי ללמד ממש את הבסיס של הגישה האנתרופוסופית של דרכי החשיבה המוסרית והאהבה, שעליהם ניתן לייסד את בניין הקהילה.

 

בהמשך ההרצאה הוא מפרט ומלמד את תהליכי ההתפתחות לקראת ההבנה האנתרופוסופית הזאת, ואלה הם:

  • השיפוט, בעולם הפיסי ובעולם הרוח.
     

  • התייחסות לאמיתות החיים, בעולם הפיסי ובעולם הרוח.
     

  • החשיבה בתקופתנו, תקופת נפש התודעה.
     

  • הבנת העובדות הרוחיות דרך החשיבה המודרנית והצורך ההכרחי להתקשר דרכן לכריסטוס, כדי להיות מסוגלים להמשיך בדרך ההתפתחות הרוחית הנכונה, וכמובן בדרך לבניית הקהילה האנתרופוסופית. 

 

נראה לי שזאת הדרך של שטיינר ללמד לעומק את הגישה והמחשבה האנתרופוסופית, כדי לבסס עליהן את בניית הקהילה בדורנאך בשנת 1923, לאחר אסון השריפה הכבד שחוו.

והיום, כמעט מאה שנים עברו ועדיין אנו יכולים ללמוד כיצד לבנות את הקהילה שלנו, תודות לשטיינר...

 

תקציר והנחיית ההרצאה: דקלה בר

קו4.png
לפרסום חיצוני.JPG

תקציר ההרצאה והקשרה

ב"שישי אנתרופוסופי" הראשון, הגר העבירה את ההרצאה החמישית מהספר: "להתעורר בקהילה", המדגישה את הרוחניות העמוקה של הגתאנום הראשון.

ציטוט עיקרי הדברים: "הגתאנום ניצב במקומו בגלל שהחוקים הפנימיים של האבולוציה האנושית, דורשים שהאידיאלים הדתיים, האמנותיים והמדעיים, ילבשו צורה חדשה ומפוארת ..."

סדרת הרצאות זו החלה ב-23.1.1923 בשטוטגרט, כשנה לאחר שריפת הגתאנום.

נלמד את הפרק הראשון מספר זה:

ר. שטיינר מדבר על הכאב עקב השריפה, ועל המשמעות של הגתאנום לאנתרופוסופים ולשאר בני-האדם. הוא מדגיש את תפקיד האנתרופוסופיה בעולם, לא כתיאוריה, אלא כתוכן חדור אהבה.

תקציר והנחיית ההרצאה: סיימון קוטנר

קו4.png
שישי אנתרופוסופי הראשון.jpg

נושא הלימוד שלנו:

ייעודו של בניין הגיתאנום ושלושת האידיאלים הגדולים של האנושות - האידיאל הרלגיוזי, האידיאל האמנותי והאידיאל המדעי.

מדבריו של שטיינר: "הגיתאנום ניצב במקומו בגלל שהחוקים הפנימיים של האבולוציה האנושית דורשים שהאידיאלים הדתיים, האמנותיים והמדעיים ילבשו צורה חדשה ומפוארת".  ...   "כל דבר שהגיתאנום אמור היה לתרום לשלושת האידיאלים הגדולים של הגזע האנושי, צריך לפיכך להיחקק עמוק יותר בליבנו."   (עמ׳ 112)

הרצאה 5 - מתוך ׳להתעורר בקהילה׳, 10 הרצאות שניתנו בשטוטגרט ודורנאך, 23.1.1923 - 4.3.1923  - GA257

תקציר והנחיית ההרצאה: הגר אור

קו4.png
bottom of page