האדם המקרוקוסמי לעומת האדם המיקרוקוסמי

​

בחג יוחנן בא לידי ביטוי האדם המקרוקוסמי המתפרש אל הקוסמוס ושואף אל החוץ בחדווה קיומית ובנהייה אל הכוכבים.

תנועת נפש של חדווה וגעגוע למקורות הרוחיים, אל השַם שממנו באנו לכאן. 

הכל נפתח אל השמש בטבע. החום והאור משמשים בעירבוביה כמזון שמיימי-שימשי לנפשות הברואים כולל בני האדם, אוספים שמחת חיים לשאר ימות השנה.

​

מחזורים נוספים של האדם בין המיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס מתרחשים בין יום ולילה. ביום אדם המיקרוקוסמוס מוצפן בגופו הפיסי ובלילה מתפרש אל המקרוקוסמוס אדם הכוכבים אוסף כוחות ליום שלמחרת.

​

במוות יש גם פרישה חוזרת אל ההוויה המקרוקוסמית שלו, אוסף כוחות ומתארגן לגילגול הבא אל הגוף המיקרוקוסמי החדש שלו.

כך אנו נעים בקצבים קוסמיים שונים בין היותנו אדם הכוכבים לבין שהותנו בצלם המוקטן של המקרוקוסמוס גוף אדם המיקרוקוסמי - הצלם המוקטן המשקף את אלוהים ואת המקרוקוסמוס בצימצום.

​
 

מור דרכי
16.6.22