אנתרופוסופיה בעת החדשה

​

וכי תהיה עבד

 

וכי תהיה עבד לתשוקתך, לעולם?

הבט סביב מה עוד עומד על תילו,

לא הכל חדור תשוקה כמוך.

 

הפרח נפתח בתום אל השמש,

הציפור מצייצת בחדווה תמה

את מעוף האוויר סביבה.

והנהר זורם בלי תשוקה,

אלא כי הוא שואף אל הים הגדול,

אל מקורו.

 

למה אתה לא תשאף אל מקורך?

אל הרוחיות הגדולה הנושמת

את היקום, ומנשימה אותו.

היה כנהר הצלול הזורם אל הים,

ובקש את הרוח ואת האלים הנושאים

אותך

וירווח לך

                       הללויה

​

 מור דרכי

1.8.21